פסק-דין בתיק ב"ל 21740-07-12

1.         הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים, שירותים מיוחדים, מיום 4/7/12.

            להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור:

א.        ועדה רפואית מיום 27/6/12 הגיעה למסקנה לפיה המערערת אינה זכאית לגמלת שר"מ. לטענת המערערת, החלטה זו התקבלה לפני שהתכנסה הועדה עצמה וללא קשר עם בדיקת המערערת ועיון בטענות בני המשפחה.

ב.         בפסק דין מיום 24/4/12 הורה בית הדין להחזיר לועדה על מנת שתתייחס לטענות המשפחה. הועדה לא פעלה על פי הוראות פסק הדין.

ג.         במסקנות הועדה יש פגמים וסתירות פנימיות.

ד.         מתנהל נגד המערערת מאבק עיקש במטרה לנצחה ולהשפילה.

ה.        יש להעביר את ההכרעה בשאלת הזכאות לשר"מ, לבית הדין.

ו.         המערערת סובלת ממחלת נפש אפקטיבית דו-קוטבית.

ז.         בחודש 12/03 בוטלה זכאותה לשר"מ.

ח.        מאז השלילה, המערערת פונה לבית הדין בניסיון לחייב את המשיב ואת ועדותיו לפעול בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה אך ללא הצלחה.

ט.        בועדה מיום 27/6/12 נכחו המערערת ובעלה. בעלה של המערערת הגיש תצהיר המפרט שורה ארוכה של מקרי אלימות וניסיונות אובדניים וכן הפנה לחוו"ד פרופ' קוטלר.

י.         נטען כי עולה חשד שהועדה עיינה בפרוטוקולים של ועדות קודמות.

יא.       נטען שהועדה התעלמה מהחלטות בית הדין.

יב.       הועדה כתבה שדוחה את הערר ורק אח"כ הוסיפה פיסקה שעיינה בחוו"ד פרופ' קוטלר. משמע - קראה את התצהיר ואת חוות הדעת לאחר שכתבה את מסקנתה.

יג.        הועדה נתנה משקל אפסי לתצהיר ולחוות הדעת.

יד.       הועדה ביטלה בפיסקה לאקונית את האמור בתצהיר ובחוות הדעת.

טו.       קיומו של סימן קריאה (!) בסיום ההחלטה, מצביע על כך שהועדה עיינה בפרוטוקולים קודמים.

טז.      הועדה לא שללה את המסוכנות וההחלטה סותרת את הקביעה בדבר מסוכנות.

יז.        הקביעה לפיה אפשרי אשפוז כפוי, מצביעה על כך שטענות המערערת הן מוצדקות.